ידיעה שקרית נראית בדיוק כמו אמיתית, וזה בדיוק העניין. כולנו כבר העברנו פעם ידיעה שהתבררה אחר כך כשקרית, ואז הרגשנו טיפשים, והבעיה היא שברשתות הידיעות המזויפות מעוצבות בדיוק כמו האמיתיות, ולכן בניתי לעצמי רשימת בדיקה קצרה שאני עובר עליה לפני ששולח משהו הלאה.
המקור, לא השליח
בדקו את המקור המקורי ולא את מי ששלח לכם. אם הכתבה מצטטת כלי תקשורת זר עלום בלי לקשר אליו ישירות, זה כבר דגל אדום שדורש עצירה.
חיפוש בגרשיים
חפשו את הכותרת בגוגל בתוך גרשיים. אם רק כמה אתרים אלמונים מדווחים על זה בזמן שהאתרים הגדולים שותקים, קרוב לוודאי שאין כאן סיפור אמיתי.
כותרת שמרתיחה: כותרת שמכריחה אותך להרגיש זעם או פחד עוד לפני שקראת את גוף הידיעה נכתבה כדי שתשתף אותה, לא כדי שתבין מה קרה, אז עצור דווקא שם.
בדקו את התאריך
שימו לב לתאריך של הכתבה. המון ידיעות ישנות חוזרות למחזור כאילו קרו הבוקר, במיוחד סביב אירועים ביטחוניים או אסונות, ורוכבות על הרגש של הרגע.
תמונה הפוכה
תמונה אפשר לבדוק בחיפוש תמונה הפוך של גוגל. הרבה תמונות שמוצגות כאילו צולמו עכשיו בשטח לקוחות בעצם מאירוע אחר לגמרי ומשנה אחרת.
מה השיטה שלכם לסנן ידיעות לפני שיתוף? יש אתר בעברית שאתם באמת סומכים עליו לבדיקת עובדות?
נכתב על ידי צוות רבוז