רוב התלמידים שקוראים את החומר חמש פעמים ועדיין נכשלים אינם עצלנים. הם פשוט לומדים בשיטה שמרגישה יעילה אבל כמעט לא מייצרת זיכרון אמיתי.
קריאה חוזרת מרמה אתכם
כשקוראים משהו שוב ושוב הוא נעשה מוכר, והמוח מתבלבל בין מוכר ליודע. במבחן, תחושת המוכרות לא עוזרת בכלל. הדרך היחידה לדעת אם באמת למדתם היא לנסות לשלוף את החומר בלי להציץ במחברת.
תרגלו שליפה, לא הכרה
סגרו את הספר וכתבו מהזיכרון כל מה שאתם זוכרים על הנושא, ורק אז פתחו ובדקו מה החמצתם. הקושי הקטן הזה, של להיזכר לבד, הוא בדיוק מה שמקבע את הזיכרון לטווח ארוך.
טיפ: פזרו את הלמידה על כמה ימים במקום ערב אחד ארוך. שלושים דקות בכל יום למשך שבוע מנצחות בקלות ארבע שעות רצופות בלילה שלפני המבחן.
לימדו מישהו אחר
אם אתם מסוגלים להסביר נושא לחבר או להורה בלי להסתכל בחומר, סימן שאתם באמת יודעים אותו. אם אתם נתקעים באמצע ההסבר, מצאתם בדיוק את החור שצריך לסגור לפני המבחן.
ואתם? איזו שיטת לימוד עבדה לכם הכי טוב בבית הספר?
נכתב על ידי צוות רבוז