רוב ההורים בטוחים שהמתבגר לא רוצה לדבר איתם. האמת היא שהוא לא רוצה להיחקר, וזה ממש לא אותו דבר.
דברו לצד, לא מול
שיחות עמוקות עם מתבגרים קורות בדרך כלל תוך כדי נהיגה, בישול או משחק משותף, דווקא כשאין קשר עין ישיר ולוחץ. הרגע שבו אתם מזמנים אותם לשיחה רצינית ליד השולחן הוא בדיוק הרגע שבו הם נסגרים ומתגוננים.
הקשיבו בלי למהר לתקן
כשמתבגר משתף בעיה, הדחף המיידי לפתור לו אותה גורם לו להרגיש שלא באמת הקשבתם. שאלו קודם מה הוא חושב לעשות בעצמו, ורק אם הוא מבקש עצה, הציעו כיוון בעדינות.
חשוב: אל תגיבו בבהלה או בזעם למה שהם משתפים, גם כשזה מפחיד אתכם באמת. תגובה מבוהלת אחת מלמדת אותם לא לספר לכם את הדבר הבא בפעם הבאה.
כבדו את הפרטיות שלהם
לחטט להם בטלפון בלי ידיעה שובר אמון שלוקח חודשים ארוכים לבנות מחדש. עדיף להסכים מראש על גבולות ברורים סביב מסכים ויציאות, מאשר לרגל אחריהם ואז להיתפס.
שימו לב לשינויים, לא רק למילים
לפעמים מתבגר לא יגיד במילים שקשה לו, אבל תראו את זה בשינה, באוכל או בהתרחקות מחברים. שינוי מתמשך בהתנהגות הוא לרוב בקשת עזרה שקטה יותר ממילים.
ואתם? מתי בפעם האחרונה הרגשתם שבאמת הצלחתם לדבר עם הילד המתבגר שלכם?
נכתב על ידי צוות רבוז